כל אחד מתמודד בצורה שונה עם פעילות אירובית מונוטונית ולכל אחד מנגנון פיתוח רעיונות משלו, כמו למשל, יש שמקשיבים למוסיקה באיי-פוד או באם פי 3 שלהם, יש כאלה שצופים בתוכניות טלוויזיה, וכך שוקעים להם בתוך מערבולות המדיה השופעת של המאה הנוכחית. יש שקוראים ספר או עיתון. כאן זה המקום לומר: זהירות לכם!!! זה מסוכן היות ואפשר, בהיסח הדעת, למעוד וליפול, ולכן לא הייתי ממליץ על שיטת הפגת שעמום זו (חוץ מזה שהרבה יותר קשה להשתעמם עם רגל או יד שבורה במיטה).
אני אישית, לא מבין כלל את "מעדיפי הקריאה" שמצליחים לקרוא אותיות קטנטנות תוך כדי תנועה על המסילה, לי העיניים "יוצאות" מרוב מאמץ, וחטיפת כאב ראש היא כמעט ודאית, אפילו שאנסה לבצע זאת תוך כדי פעילות אירובית מתונה על אופני-כושר עם משענת.
יש מתאמנים שחוברים להם אל איש שיחה "להעביר" אתו את הזמן וזה ממש נחמד בזמן הליכה. בריצה זה קצת יותר קשה לביצוע. המאמץ הוא כביר ואתה מתחיל להישמע כבר מההתחלה כמו תקליט שרוט, והמילים: מה? מה אמרת? חוזרות על עצמן שוב ושוב.
קיימת גם שיטת "זרוק ת'מגבת". אלו כל אותם מתאמנים ש"מסתירים" את מסך המסילה באמצעות מגבת, אבל "מתים לדעת" מדי דקה מה המצב, ומזיזים אותה על מנת לבדוק כמה זמן עבר או נותר לסיום האימון. אחרי שהם מגלים שהזמן לא ממש טס, הם מתחילים ממש להתעצבן והווריד בצד הרקה מתחיל לבלוט, יותר מעצבים ופחות ממאמץ פיזי.
ויש את אלה שבאמת מצליחים להתנתק ועוצמים עיניים עד כדי התכנסות לטראנס עצמי. אני אישית, ממליץ פשוט להתרכז בנקודה מסוימת בחלל ולהפליג אל תוך ים של מחשבות, זה נחמד וטוב לסכם לעצמך את היום ולבדוק מה השגת בתומו או להיפך, להתחיל את היום בתכנון מראש כך שהכל יתקתק לשביעות רצונך. אני קורא לזה זמן איכות עם עצמי וזוהי הפסקה ברוכה של זמן איכות עם "אדם" שאני אישית מכיר מצוין, וזוהי תרפיה מצוינת לגוף ולנפש.
לכל אותם אוהבי סרטים אני מציע לצפות בסרט או סדרת-מתח טובים. למה דווקא מתח? פשוט כי המתח "שואב" אותך אל תוך העלילה, וככל שתחושת המתח גוברת, היא מסיחה את הדעת מן הפעילות הפיזית שאתם מבצעים. רק תוודאו מראש שאין בסמוך אליכם "חוכמולוג" תורן שיצעק לך בשיא המתח מי הוא הרוצח...