המזון שאנו אוכלים והרגלי התזונה שלנו משפיעים על גופנו בצורה ישירה: ויטמינים, מינרלים, חלבונים, פחמימות ושומנים הם המרכיבים של גופנו ואחראים לכל הפעילות האופטימאלית שלנו. אך נשאלת תמיד השאלה, האם יש בנו יותר ממרכיבים אלו? ממה מורכבות המחשבה, הנפש, הנשמה?
הכוונה בתזונה הוליסטית לא תמיד ברורה לכל ולפעמים אף נשמעת תלושה מהמציאות החומרית בה אנו חיים. מעט מידע תמיד נותן מזון למחשבה, אבל האם המחשבה יכולה לתת מידע למזון? או האם במזון יש יותר מחומרים כימיים הזהים לגופנו?
הנסתר מן העין
בשנת 1999 הוכיח ד"ר מאסרו אמוטו (Masaru Emoto) בספרו "מסרים מן המים" ("Message From Water") כי יש יכולת להשפיע על מים דרך תפילות, קללות, ברכות, מוזיקה ומחשבות.
בניסוי שערך גילה שאלמנטים אלו השפיעו על המבנה המולקולרי של המים ושינו אותם ביחס לאנרגיה שספחו מהסביבה. ד"ר אמוטו מציג בספרו תמונות של מים שנחשפו למסרים חיוביים - מילים, תמונות או מוזיקה - ובתגובה נוצרים גבישים קריסטלים מרהיבים. לעומת זאת, כאשר המים נחשפו למסרים שליליים התקבלו צורות כעורות וא-סימטריות. מיותר לציין שאחוז רב מגופנו מורכב ממים, כמו גם תזונתנו, ולכן יש לשאול - מה ההשלכות של התזונה על גופנו?
לאכול כדי לשבוע
במציאות המהירה של העולם המערבי, בה אנחנו מתמרנים את רוב זמנו בין העבודה לבית, יוצא שרובנו אוכלים בהיסח הדעת, חוטפים משהו וממשיכים בדרכנו, או לפעמים, מרוב לחץ, אוכלים במהירות הבזק ואף שוכחים ללעוס, ולפעמים אף מקדימים לבלוע את המזון לקיבתנו. פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים דברים שאין אנו מסופקים מהם או לחילופין אוכלים מאכלים שאנחנו יודעים שפוגעים בנו. עם היד על הלב, כמה פעמים אכלתם תוך כדי רגשות אשם על עצם תזונתנו הלקויה? לפרמטרים אלו ישנם השפעה גם על גופנו וגם על נפשנו בצורות שונות.
האנרגיה של המזון
מערכת העיכול בהקשר ההוליסטי מקבלת יחס נרחב לכל איבר המרכיב אותה. מערכת זו מבטאת את יכולת ההתמודדות שלנו עם העולם החיצוני לנו.
הפה, הלשון ואזור הגרון לדוגמה, מייצגים את "טעם החיים", ואת מקומה של צ'אקרת הגרון המייצגת את רחשי הלב. הפעולה הראשונית לעיכול (לאחר עצם המחשבה על כך) היא פעולת הלעיסה: רבות הפעמים שאנו אוכלים בחיפזון, ובצורת אכילה זו אנו פוגעים בבריאותנו משום שהמזון איננו מתעכל באופן מלא, דבר היכול להוביל להרגשת נפיחות, גאזים, צרבות, חוסר במרכיבים תזונתיים, עייפות ועוד.
בנוסף, אנחנו לא נותנים מספיק מקום להודיה על מאכלנו (לפחות לא החלק החילוני שבקרבנו) ובכך גם הפסדנו את הערך המוסף האנרגטי אותו הזכרנו בתחילה ואת ההזדמנות "לטעום מהחיים".
הקיבה, אזור העיכול העיקרי, מאפיין, לפי הרפואה הסינית, את אלמנט האדמה - היציבות. במקרים של אי איזון, אין הקיבה מסוגלת לקבל או לעכל את האוכל כמו שצריך, מה שיכול לגרום לעצירות, שלשול ותחלואים נוספים. השאלה הנשאלת היא, באיזה אופן אנו "מעכלים" את חיינו?
גם לכבד, כיס המרה, לטחול, המעי הגס והדק ישנם תפקידים הוליסטיים שונים המקשרים אותם לתזונה הוליסטית ומזונות המתאימים אנרגטית להם.
כך שבזמן שאתם חותכים עגבנייה, או מכינים עוף למרינדה כדאי להשקיע מעט מחשבה על התועלת שבכך, להודות על כך ולאכול בשמחה ולא רק בתאווה.