מחקרים מוכיחים כי קיים קשר ישיר בין השמנה למצב דיכאון.
מדידת המשתנים, מראה כי הן דיכאון והן השמנה יכולים להשפיע אחד על השני באותה מידה כלומר: אם אדם מצוי בדיכאון הוא יכול להתחיל להשמין וגם ההפך יכול לקרות, אם אדם חש שמן, הוא יכול להכנס לדיכאון בשל מצבו הגופני.
אקט האכילה משמש אצל חלק מהאנשים כמקום מפלט בזמן דיכאון. מצב רוח ירוד, אפיסת כוחות נפשיים שעמום ודכדוך יכולים להוביל בקלות לבולמוסי אכילה בלתי נשלטים, זאת מתוך כוונה פנימית לנסות לשפר את המצב רוח.
באותה מידה אכילה מופרזת שכרוכה בעלייה במשקל הגוף יכולים ליצור תחושות דומות של תחושות ומצבי רוח שליליים המשפיעים מאוד על מצבו הנפשי של אדם. ניתן למשול זאת למעגל קסמים שנמשך ונמשך וקשה מאוד לצאת ממנו. מה עושים?
ייאוש תסכול ומה שבניהם...המקרר הנחשק
המחשבה המקובלת היא שאחד מהסממנים שמאפיינים אנשים שסובלים מדיכאון ומצב רוח ירוד הינו ירידה בחשק לאכול. אלו מוזכרים לא אחת לסיבות להיגררות אל עלם האנורקסיה אך לא רק לעולם זה שייכים סימפטומים אלו.
גם למעגל הבולימיה יש זהות לסימפטומים אלו וישנם אנשים שדכדוך ודיכאון מובילים אותם היישר אל עולם ההשמנה. או אז נמצאים אנשים אלו בבעיה אמיתית של עלייה משמעותית במשקל עם חוסר יכולת להיפטר ממנו.
דיכאון אטיפי, מה משמעותו?
אותו מצב אשר בו אדם המצוי בדיכאון ומתחיל לאכול בצורה מוגזמת וללא שליטה, בכדי לחוש טוב יותר (בזה הוא מאמין אגב), מכונה דיכאון אטיפי, שאינו דיכאון טיפוסי.
להבדיל מסוג הדיכאון הקלאסי והמוכר, דיכאון אטיפי מאפיין אנשים מדוכאים שמסגלים לעצמם תיאבון מוגבר ובלתי נשלט באופן ניכר וכך עולים במשקל באופן משמעותי יחסית למשקל הנכון עבורם. דיכאון זה מצוי בעיקר בקרב אוכלוסיית אנשים חרדתיים, (בעלי חרדות הקשורות במצב נפשי), דבר הדורש טיפול מקצועי של פסיכולוג או פסיכיאטר, תלוי באבחנה.
מה הקשר בין השמנה למצב דיכאוני?
מחקר שנערך באנגליה על ידי אחד הארגונים הגדולים העוסקים בנושא הרזייה, Slimming World, מצא שסיכויו של האדם השמן לסבול ממצבי רוח הפרעת חרדה או דיכאון, גדול בלמעלה מ 25% מסיכויו של אדם לא שמן ללקות בדיכאון.
המחקר גילה כי אנשים בעלי BMI גדול מ 30 הם בעלי נטייה גדולה יותר לסבול מדיכאון, מניה דפרסיה, חרדות ואגורפוביה (פחד מפני מרחבים פתוחים).
דרכי פתרון לבעית ההשמנה והדיכאון, מה שבא לפני...
ניתן לאבחן דיכאון, ומידת חומרתו באמצעות זיהוי מאפיינים בולטים בניהם: מצב רוח ירוד עייפות ולאות, שיעמום וחוסר עניין, חוסר חשק לצאת מן הבית ולעבודה, אפתיות וחוסר תגובה כלפי אירועים כמו למשל חגיגות ובשורות טובות, הרשת נחיתות וחוסר ערכיות כלפי העצמי, נדודי שינה וחוסר סבלנות, אובדן חשק מיני, פסימיות ומחשבות אובדניות.
חומרת הדיכאון יכולה להימדד ולקבל ערכים רק על ידי איבחון מיקצועי של בעל מקצוע העוסק בתחום זה. פסיכיאטר או פסיכולוג מומחה יכולים לכמת את רמת הדיכאון ולקבוע את חומרתו בהתאם וליעד טיפול מתאים עבור אותו אדם. רמת הדיכאון שונה מאדם לאדם וכך הטיפול המותאם לו לצורך פתירת הבעיה.
שיחה מקצועית עם אדם אשר לוקה בדיכאון הקושר להפרעות אכילה יכול לשמש בסיס מפתח לניתוח מצבו וליעוץ מתאים לצורך הבראתו. מועקה עצבות מתגברת וחוסר חשק מאפיינים את הלוקים במחלה ובמידה ואדם מרגיש בשלל תסמינים יחד עם אלו, ראוי שיפנה ליעוץ מקצועי.
לזהות את מקור הבעיה
שילוב טיפול נפשי בתיאום עם דיאטן מקצועי ומומחה יכול להוות פתרון מושלם ליציאה ממעגל קסמים זה. אם אדם טוען שהאכילה הכפייתית גורמת לו לאושר רגעי ומיד לאחר מכן לייסורי מצפון הרי שעדותו יכולה לשמש לאבחון ראשוני בניסיון לזהות האם האדם אכן לוקה בבעיה.
אכילה עודפת זו המתבטאת באכילת מתוקים רבים, ג'אנק פוד, אוכל עשיר בשומן וקלוריות כך סתם ללא סיבה ומתוך רצון להשקיט את הדחף למתוק ולנישנוש בלתי נשלט הם חלק מהתסמינים הבולטים להגיע אל מצב דכאוני הכרוך בהשמנה ולעודף משקל המזיק לגוף.
מה עושים?
תהליך ההשמנה הנו תוצאה של האכילה אך מקור הבעיה אינו דווקא האוכל, אלא מקור בעיה אחר. יש לזהות תסמינים דיכאוניים וללא התערבות וטיפול במקור הבעיה- בדיכאון לא יחול ריפוי ולא תתאפשר דיאטה לצורך השלת עודפי משקל.
לכן ראשית יש לבצע זיהוי מקור הבעיה. ההשמנה כתוצאה מדיכאון מקורה בתהליכים אשר מקורם בתהליך החשיבה: בראש.
לכן יש לפנות תחילה לפסיכולוג או פסיכיאר (תלוי בחומרת הבעיה) ולקבל עזרה מהם תחילה. אחרי שנטפל במחשבות, בראש, רק אז נוכל לטפל בתהליך התזונה ולהתאים דיאטה מתאימה.
רק אז יהא האדם פנוי לשינוי תזונתי, להסתגל מחדש להרגלי אכילה וכמובן לא לשכוח פעילות גופנית שהוכיחה את עצמה כבר במחקרים אחרים כמרוממת רוח ומחדירה אנרגיות לצורך שיקום מצבי רוח ותחזוקה גופנית בכלל.