זה הזמן לתפקד כשומרי הסף ולמנוע מכל צבע מאכל מיותר לחדור את פתח דלתנו. את הצבעים השאירו לילדים לשימוש בשיעור אומנות וציור, זהו מקומם הטבעי ולא בתוך המזון שאותו הם אוכלים.
"כל מזון שילד מכניס אל פיו ישפיע על גדילתו והתפתחותו", אומרת יעל דרור סרוסי, דיאטנית קלינית וספורט, מנהלת התזונה במרכז הרפואי "מדיקס" בתל אביב. "תזונה נכונה חשובה בכל גיל אך במיוחד בגיל הצעיר, וכדי לוודא שהילד מקבל תזונה טובה, צריך להקפיד לא רק על אכילה של מזון מזין אלא גם על מרכיבי המזון שחשודים כלא בריאים ובכל זאת עלולים להיכנס אל גופו".
בוחרים לטעום לפי הצבע
התעוררות הרצון לאכול דבר מה ובחירתו מושפעת ממספר רחב של חושים, כגון: ריח המזון, המרקם שלו, הטעם וגם חוש הראיה. כל אלו משפיעים מאד על הרצון לטעום מזון, ולהמשיך לאוכל אותו במידה והיה טעים.
המראה של המזון וצבעו יכולים להשפיע מאוד על הבחירה לאכול מזון מסוים. את כל אלה יודעים גם אנשי תעשיית המזון שגילו זה מכבר שצבעים מסוימים משפיעים על הילדים בבחירת מזונות. במסגרת המחקרים שנערכו לאורך השנים התברר, למשל, שניתן לפתות את הילדים לבחור במזון מסוים גם בשל צבעו.
זאת ועוד: ישנם צבעים הידועים כמעוררי תאבון, למשל האדומים והכתומים, הסגולים והכחולים. לצבעים אלה תפקיד חשוב במשיכת תשומת הלב של הילדים. לכן, כאשר מדובר על מאכלים המיועדים לצריכה של ילדים, שעלולים להיות מאוד בררנים בבחירת מזונות חדשים, תראו את הצבעים האלה מופיעים במלוא הדרם.
צבעי מאכל - איך נדע מה טוב ומה מזיק?
יש מספר סוגים של צבעי מאכל במזון. עלינו להכיר את הסוגים השונים ורק אז לבחור בזמן הקניה את המזון המתאים. לפניכם, הבולטים שבצבעי המאכל הקיימים בשוק המזון:
1. צבעי נפט - הנפט המוכר לכולנו כנוזל שחור, הופך את עורו בתעשיית המזון והוא מקבל תחפושת צבעים מפתה בשלל גוונים: סגול, כחול, שחור, צהוב, כתום, אדום על גווניו. הבנזן שכאמור מקורו בנפט, מוכר בספרות הרפואית כחומר מסרטן!
2. צבעי אזו - צבעי מאכל מסיסים במים המכילים חנקן וחמצה חנקנית. השימוש בצבעים אלו בתעשייה מאוד נוח וקל לביצוע ומאפשר שמירה על צבעים יציבים לאורך זמן. חומרים אלו מוגבלים בצריכה לפי הנחיות של משרד הבריאות ולא נחשבים לאסורים לחלוטין. הבעיה היא שבפועל כ- 50% מצבעי המאכל כיום, מכילים צבעים אלו ואנו עלולים לצרוך כמות גבוהה ללא ידיעתנו.
3. צבעים טבעיים - מקור צבעים אלו הוא מן הטבע, כמו למשל מצמחים, פירות, בעלי חיים, תבלינים, ויטמנים, מינרלים ומאכלים כמו צבע קרמל מסוכר. שימוש בצבעים אלו עדיף על השניים הקודמים, אך אין זה אומר שהם בריאים או בטוחים לשימוש עבור כל האוכלוסייה.
אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות למשל, צריכים להימנע מצריכה גבוהה של ויטמינים ומינרלים שונים ואלו מצויים גם בצבעי מאכל טבעיים. אנשים אלו עלולים לקבל כמות גבוהה של אותם מרכיבים שחל עליהם איסור לצרוך מהם ומבלי להיות מודעים לכך. לכן גם באכילה של צבעי מאכל טבעיים עלולה להיות בעייתית, וגם כאן צריך לשים לב לכמות שצורכים.
יש תחליף בריא לצבעי המאכל
4. רכז של צמח/פרי - מדובר בקבוצה חדשה יחסית של צבעים. בפועל לא מדובר בצבע מאכל אלא בשימוש במיצוי טבעי של הצמח/הפרי. שימוש ברכז של תותים או פירות אדומים למשל יעניק מן הסתם צבע אדום למוצר.
התוספת של הצבע מתרחשת בפועל בשל הוספת הפרי עצמו ולאו ע"י תמציות צבע או אבקות מהטבע. שימוש ברכז של צמח כצבע מאכל הינו יתרון גדול עבור הבריאות אך צריך לקחת בחשבון שמכיוון שמשתמשים בצמח/פרי עצמו ללא תוספות חיצוניות, הצבע שיתקבל עלול להיות יהיה קצת יותר חיוור.
דוגמה לשימוש ברכז פירות בתעשיית המזון ניתן לראות בדגני הבוקר במטרה לפתות את הילד לבחור במזון מסוים.
למה לא משתמשים רק ברכז פרי וירק?
רכז הפרי קשה יותר לעיבוד והפקה ולכן גם יקר יותר יחסית להפקת הצבע המלאכותי. בנוסף, רכז הפרי מעניק צבע 'טבעי' יותר למוצר ולכן הצבע שיתקבל עלול להיות יהיה קצת יותר חיוור ופחות 'מושך' מבחינה שיווקית. בעיה אחרת קשורה לעמידותו: רכז פרי פחות יציב לחום אור וחומציות בתהליך הייצור מה שמייקר את עלות המוצר פי מאה לפחות.
איך בוחרים מזון עם צבעים טובים?
בשלב ראשון יש לחפש את הצבעים שנראים טבעיים ולא "צועקים" מבחינת חדות הצבע למראית עין. חשוב שנבדוק בגב האריזה האם המוצר מכיל צבעי מאכל טבעיים /סינטטיים. חפשו את המרכיבים המכילים מספרים הקשורים לאות - E, רכז פרי למטרת צבע, יצוין בנפרד כצבע מאכל ולא יופיעו בסמוך לו מספר E, אלא המזון עצמו יצוין ברשימת המרכיבים. הימנעו עד כמה שניתן ממזונות שמכילים צבעים חזקים ומפתים שלא מתחייבים לשמור על בריאות.