עד כה הצגנו בפניכן, במדריך המלא להגדלת חזה, את שלב ההתלבטות וההחלטה לגשת לניתוח, איך מתבצע הניתוח, איזורי החתך והצלקות וכעת נעבור לחלק הפחות נעים, אך הלא פחות חשוב: אילו סיבוכים עלולים להיווצר בניתוח הגדלת חזה.
כמו בכל ניתוח מצליח, בצד ההצלחות הרבות יש גם סיבוכים לא נעימים. כשמדובר בניתוח קוסמטי הסיבוכים ניכרים לעין וגם משפיעים על הבריאות. הנה כל הסיבוכים והעיוותים שחשוב לדעת לפני ששוכבים על מיטת הניתוחים לעשות ניתוח הגדלת חזה:
עיוות השד אחרי ניתוח הגדלת חזה
עיוות של השד נוצר בגלל היווצרות של קופסית (קפסולה), שהיא רקמת חיבור צלקתית העוטפת את הסיליקון ויוצרת סביבו מעין קופסה. כשהקופסית מתכווצת, נוצרת תחושה של התקשות או קריעה של השתל.
מאבחנים בארבעה שלבים את דרגות הקושי של הקפסולה:
בדרגה קלה (ראשונה ושניה): מרגישים את השתל במישוש, אבל לא רואים את ההתקשות.
בדרגה שלישית ורביעית: השד לא רק קשה יותר, אלא גם צורתו עגולה וכדורית יותר, ומיקומו נראה "לא נכון" (הפיטמה לא בשפיץ, אלא במקום אחר).
ההתקשות גורמת לחזה לעמוד יציב כל הזמן, גם במצב של שכיבה על הגב (שבו בדרך כלל השדיים נוטים קצת הצידה). לעיתים נדירות ביותר גורמת קופסית בדרגות אלה לכאבים, במיוחד כששוכבים על הבטן.
מה עושים עם שדיים מעוותים אחרי ניתוח הגדלת חזה?
פותחים את השד, מוציאים את השתל, כורתים את הקופסית, ולפעמים מחליפים את סוג השתל.
כיום קיימים שתלים (שעשויים סיליקון מצופה ספוג של פוליאוריתן) שלא עושים קופסית. הבעיה בשתלים מסוג זה היא שהרקמה צומחת לתוכם ואחר כך, אם יש בעיה, קשה להוציא אותם.
שימי לב: משרד הבריאות האמריקני ביטל את האישור לשימוש בשתלי פוליאוריתן כבר מזמן, בטענה שהפוליאוריתן מתפרק בגוף ויוצר חומר מסרטן. היצרנים הוכיחו שכמותו של החומר הזה מזערית, ומשרד הבריאות הישראלי אישר להשתמש בהם.
כשמחליפים את השתל יש לפעמים צורך להגדיל את נפח השתל החדש. בעיקר משום שעם הזמן העור שעוטף את השד נמתח מעל השתל הקיים ויש צניחה של השד. הגדלת השתל משפרת במעט את המצב.
חוסר סימטריה אחרי ניתוח הגדלת חזה
להבדיל מחוסר סימטריה בגודלם ההתחלתי של החזה, כאן מדובר בחוסר סימטריה שנובע ממיקום לא שווה של הסיליקון, כששד אחד גבוה יותר ושד שני נמוך יותר.
הסיבה: מיקום לא נכון של השתל בזמן הניתוח. התופעה שכיחה יותר כששמים את השתל מתחת לשריר, ולפעמים מופיע כסיבוך מאוחר כשיש התקשות של הקופסית בצד אחד.
דליפה אחרי ניתוח הגדלת חזה
מכל שתלי הסיליקון יש דליפה. מדובר בדליפה מיקרוסקופית של חלקיקי סיליקון, ובבדיקה מתגלה שאכן רמת הסיליקון ברקמות הצמודות לשתל היא יותר גבוהה. עד כמה שיודעים היום אין לדבר שום משמעות רפואית. לראייה: אפשר להניק בנוכחות סיליקון.
קפלים אחרי ניתוח הגדלת חזה
אצל נשים רזות עובי שכבת השומן שמעל הסיליקון היא דקה יחסית, ולכן עלולים להופיע אצלן קפלי עור על השד, כשבעצם הם מבטאים קפלים של השתל.
ניתן להקטין את התופעה על ידי הכנסת השתל מתחת לשריר, על ידי שימוש בשתל שעשוי מקוהסיב ג'ל (שלא עושה קפלים) או על ידי שימוש בשתל ממולא היטב (over filled) שהוא קצת קשה יותר. שכיחות הקפלים רבה יותר בשתלים ממולאי מים.
קימור כפול אחרי ניתוח הגדלת חזה
כשיש צניחה קלה של השד, הסיכוי היחיד לתקן אותה בעזרת שתל הוא לשים אותו מתחת לשד, כדי שיתמוך בו. אם במצב כזה שמים את השתל מתחת לשריר (שם השתל לא תומך בצניחה), עלול להיווצר מצב של קימור כפול: קימור אחד של סיליקון, ומתחתיו קימור נוסף של השד הצנוח.
ירידה בתחושה אחרי ניתוח הגדלת חזה
ירידה זמנית של התחושה בשד או בפטמות אופיינית לכל המנותחות, והיא עוברת מאליה אחרי כמה חודשים. במקרים נדירים (1-3%) התחושה לא חוזרת. בניתוחים שבהם החתך מתבצע סביב הפיטמה הירידה בתחושה יותר שכיחה. הנחמה היחידה היא שלמרות חוסר התחושה הפיטמה מזדקרת, ומי שלא תספרי לו שאת לא מרגישה - לא יידע.
זיהום אחרי ניתוח הגדלת חזה
בניתוחים מסוג זה סכנת הזיהום גדולה יותר, בגלל הכנסתו של גוף זר לגוף. כדי למנוע זיהום אפשרי, נוטלים אנטיביוטיקה כבר בתחילת הניתוח וממשיכים לקחת אותה עד שלושה ימים אחריו.
איך מאבחנים זיהומים: הזיהום מתבטא באודם מקומי, כאבים עזים בשד, חום מקומי וכללי, ולעיתים גם הפרשה של נוזל עכור מאזור הצלקת. הטיפול הראשוני כולל מתן אנטיביוטיקה.
מה עושים:
לעיתים אין מנוס מהוצאת השתל, ריפוי המקום, וניתוח חוזר אחרי מספר חודשים.
דימום אחרי ניתוח הגדלת חזה
דימום פנימי, מהכיס שאליו מוכנס השתל, נספג בדרך כלל מעצמו (אם הוא דימום קטן). דימום גדול יותר, הכולל הצטברות של דם סביב השתל, גורם להתנפחות רצינית והתקשות של השד בתוספת כאבים ממוקדים.
מה עושים:
במקרה כזה יש צורך לפתוח את המקום, לנקז את הדימום, לעצור אותו, ואז להחזיר את השתל למקומו.
קרע של הסיליקון אחרי ניתוח הגדלת חזה
סיליקון ג'ל עטוף במעטפת של סיליקון מוצק וגמיש (כמו גומי). זהו סיליקון עמיד בתנאים די קיצוניים של טמפרטורה, משיכות ולחיצות. אבל, בגלל התנועתיות, ובשל העובדה שהשתל נמצא בתזוזה ובכל פעם נוצר קפל ונפתח, קורה לפעמים שבגלל "עייפות החומר" המעטפת נסדקת, והסיליקון יכול לצאת ממנה.
ברוב המקרים נשאר הסיליקון באיזור, ואין כל סימן שיתריע על הקרע. במקרים אחרים (מעטים) השד נעשה רך יותר או קשה יותר, וההרגשה היא שמשהו השתנה בו. זהו בדרך כלל סימן לכך שמעטפת השתל נקרעה.
איך מאבחנים:
למעשה לא קיימת שום בדיקת מעבדה שיכולה להוכיח קרע קטן של השתל, ההחלטה האם להחליף אותו עקב חשד לקרע היא החלטה קלינית. כלומר, על סמך מישוש ובדיקה ידנית. רוב הקרעים במעטפת מתגלים באופן מקרי: בממוגרפיה, בביופסיה וכו'.
מה עושים:
פותחים את השד ומחליפים את השתל.
אל תהססי ולרופא מייד התקשרי במקרים הבאים:
דימום רציני או נפיחות מוגזמת ואם את מפתחת חום או כל סימן אחר של זיהום.
כמה זמן נשארות תוצאות הניתוח?
לתמיד. אבל, כמו בכל ניתוח פלסטי, גם השד ימשיך להתבגר. הסיליקון לא ישתנה עם השנים, וישמש תמיכה נוספת גם לצניחה העתידית.
בדיקת שד - חובה לכל אישה, עם או בלי שתל
אחת מתשע נשים יחלו בסרטן שד במהלך חייהן, בגלל השכיחות הגבוהה של סרטן השד - כל אישה חייבת להיות במעקב ולעבור בדיקת שד.
בדיקת שד ידנית צריך לבצע אצל כירורג אחת לחצי שנה, ומגיל 40 יש להוסיף על הבדיקה הידנית גם בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה.
בזמן ביצוע הממוגרפיה יש ליידע את הרופאה / טכנאית על הימצאות השתל, דבר המצריך או הוספה של זווית צילום או דחיקה של השתל הצידה בזמן הצילום.
שתל סיליקון ג'ל מסתיר בין 10-30 אחוזים מרקמת השד בממוגרפיה רגילה. בממוגרפיה דיגיטלית ניתן לראות את כל רקמת השד גם דרך שתל הסיליקון. יחד עם זאת, במקרים מסוימים תצטרכי להשלים את הבדיקה באמצעות אולטרה-סאונד או באמצעות MRI, בהתאם למימצא הקליני.