התועלות הרבות של הריצה בים הן רבות פסיכולוגיות וגופניות כאחד, האויר הנעים, הרגשת החופש ושלוות הנפש, והחיבור לטבע. אך לפני הכל יש להבין כי הריצה בים ללא תשומת לב לפרטים חשובים עלולה ליצור אפקט שלילי לגוף.
לפני כן נגדיר את איזורי הריצה שנמצאים על גבי החוף.
חוליות גבוהה, האיזור שבו החול עמוק והריצה בו מאתגרת ודורשת סבולת שרירית ולב ריאה גבוהים במיוחד.
חול נוקשה, האיזור שבו נמצא קו המים והחוף, חול נוקשה מאד והמשטח הינו משופע.
איזור הביניים, האיזור בו החול הוא מישורי ולא משופע, איזור נוח לריצה ואינו "טובעני" או נוקשה מידי.
האיזור הראשון, בו החוליות גבוהה מתאים לריצה למתאמנים מתקדמים או למתחילים אשר מבצעים פעילות של הליכה.
הפעילות באיזור זה תתרום לשיפור שיווי המשקל וחיזוק שרירי היציבה סביב המפרקים של הקרסוליים, ברכיים, אגן והגב. אין ההמלצה לבצע פעילות בשטח זה בתדירות גבוהה על מנת להימנע מעומס מוגבר וחשיפה לפציעות.שטח זה משמש לעיתים גם כחלק מהליך שיקומי לאחר פציעות מפרקי הקרסול והברכיים. (אימון פרופיוספטי) אך חשוב לציין כי הפעילות מותנה באישור של גורם רפואי (אורטופד ו/או פיזיוטרפיסט) המכירים את המתאמן ואת המרא האישי שלו. כמו כן ניתן גם להיוועץ בנוסף עם מאמן כושר מוסמך.
האיזור השני בו החול נוקשה, אינו מומלץ לריצה! (למרות כי רבים אכן רצים בשטח זה) הסיבה לכך טמונה בשיפוע אשר נוצר ממגע המים בקו החוף, הזוית בחול יוצרת פיזור עומסים לא סימטרי במפרקי הקרסוליים,הברכיים,ירכיים, האגן,חוליות עמוד השדרה והצוואר.
איזור הביניים הינו המתאים ביותר לריצה או צעידה, בדרך כלל איזור זה הוא מישורי ולא משופע ובנוסף החול הינו רך ותורם לבלימת זעזועים טובה.
לסיכום, הריצה בים טובה לגוף ולנפש אך כאשר הפעילות היא מושכלת ומודעת היכן מותר לרוץ. אז צאו לדרך!
* הכותב הוא מאמן כושר אישי וכושר גופני למשחקי כדור, שחייה ואמנויות לחימה.